• במקרא — כינוי למי שהכתיבה היא עיקר מלאכתם . בדרך כלל בעלי מעמד רם . תפקידם אינו מוגדר במדוייק . אך ככל הנראה היה קשור בעבודות מנהליות שונות . הסופר נזכר הרבה במקורות מן המזרח הקדמון . בהיותו ידע קורא וכתוב , ולעיתים כמה לשונות , היה לרוב מקורב למלך ומעורב בענייני הממלכה . מתקופת "חז"ל כונו בתואר סופרים מי שעסקו בהעתקת מקרא במדוייק על פי המסורה . לשם כך היו סופרים ומונים כל אות ( קידושין ל ע " א ) וקובעים את הגירסה הנכונה . כן היו ממניחי היסודות של • התורה שבעל פה , חידשו תקנות -והלכות וקבעו נוסחי "ברכות -ותפילות .
אל הספר