בנו של יעקב אבינו , ועליו התייחס "בית יוסף " — השבטים אפרים ומנשה . בית יוסף , בעיקר שבט אפרים , היה לפי המסופר במקרא הגורם היותר חזק בעם ישראל לפגי גיבוש המלוכה ובראשיתה של מלכות ישראל הצפונית . המקרא ( בראשית פרקים לז , לט-נ ) מאריך בתיאור חייו ובשבחיו של יוסף ומספר בפירוט כיצד עלה למעלת משנה למלך במצרים וסייע להשתקעותם של אביו ואחיו באדמות המרעה של גושן , ממערב לתעלת סואץ של ימינו . עלייתו זו היתה כרוכה בעמידה בניסיונות ובמבחנים קשים . הכינוי "הצדיק " ניתן לו במסורת בעיקר על שום ששלט ביצרו ולא נתפתה לאשת פוטיפר אדוניו . ברבות הימים ההלו לראות בו אבטיפוס לצדיקים שהעולם מתקיים על ידיהם ודרשו עליו את הפסוק ; "וצדיק יסוד עולם " ( משלי י , כה . ( בחזון הגאולה נזכר משיח בן יוסף שייהרג לפני בוא משיח בן דוד ( סוכה נב ע"ב . ( דמותו שימשה נושא חביב ליצירות רבות של סופרים , ציירים ופסלים מקרב האומות . באיסלאם הוא נמנה עם הנביאים . הנצרות מצאה הקבלות ייו סיפור יוסף לתולדות ישו .
אל הספר