(רבי) יוחנן

200 בקירוב 271 — או . 289 רבי יוחנן נפחא . גדול האמוראים בארץ ישראל ומגבשו העיקרי של התלמוד הארץ ישראלי " ) הירושלמי . (" נודע בכינוי " נפחא " או "בר נפחא" — בן הנפח . חתר למחקר שיטתי של ההלכה והניע גם את תלמידיו , שהיו מן המפורסמים בחכמי הדור , להתמחות בענפים שונים של חקר ההלכה , כדי להבהיר את מקור הדעות השונות המובאות • במשנה , לקבוע כללים לבחירת הדעה שראוי לנהוג על פיה ולברר את השתלשלותם של הדינים השונים . היה גם מבעלי האגדה הגדולים בדורו , ורבים מאוד דברי האגדה הנמסרים בשמו בתלמוד . למד תורה מתוך עוני רב . ישב בציפורי ואחרי כן בטבריה ויסד בה "ישיבה . היה אהוב מאוד על כל שכבות העם , והמונים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו . התלמוד מציין גס את יופיו הרב : "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן , יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום ויעטר כליל של ורד אדום על פיו ויניחנו בין חמה לצל ואותו זוהר מעין יופיו של רבי יוחנן הוא " ( בבא מציעא פד ע " א , התרגום לפי ספר האגדה . ( היה מלומד ביסורים והתנסה באסונות ובצרות רבות . עשרת בניו מתו עליו בחייו . מתוך עצותיו הרבות בענייני מחלות ורפוא...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור