חסידות

חסידות הותיר אחריו חלל ריק ויאוש עמוק . הרבנים באותו זמן ראו בלימוד התורה את הדרך העיקרית לעבודת הבורא , ולבד מזה שנעלו בכך את הדלת בפני המוני יהודים שלא היה בידם לעסוק בלימוד עיוני , הרי לא סיפקה ההלכה היבשה את הרגש . הבעש " ט הראה לציבור זה דרכים אחרות לעבודת הבורא , שבהן בא לידי ביטוי הרגש ולא השכל . החסידות טיפחה את האמונה התמה ואת היכולת הנפשית לשמור תמיד על אופטימיות וביטחון בעתיד , טיפחה יחס של כבוד לפשוטי העם ודרשה ממנהיגי הציבור להעמיד במרכז פעולתם את הדאגה לשכבות הרחבות של העם למען התעלותן הרוחנית . למרות שרעיונות החסידות הושתתו על הקבלה , לא ראתה החסידות בלימוד הקבלה כשלעצמו אמצעי מכריע להתעלות האדם . היא אף שללה את הסגפנות המסורתית של המקובלים וחייבה את האדם לשמוח על גדולת הבורא ועל עולמו . מאידך גיסא דחתה את ניסיונותיהם של השבתאים להשתמש בקבלה להנמקת הפריקה של עול מצוות . עיקר חידושה בהטעמתה כי כל אדם , בין למדן ובין עם הארץ יכול להגיע למעלת "חסיד " הרצוי לאלוהים , אם רק יתמיד לכוון את מחשבתו לאהבת אלוהים ויקבל עליו את הדרכת האיש אשר זכה בדרך זו להיות " צדיק " ממש . החסיד...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור