הלל הזקן

מגדולי חכמי הפרושים בימי בית שני . פעל בסוף המאה הראשונה לפני סה"נ בימי _השילטון החשמונאי ובימי מלכות הורדוס . יליד בבל , ומצד אמו צאצא לבית דוד . תלמיד של שמעיה _ואבטליון . התפרסם באהבת הבריות ובמתינות . כשביקש נוכרי ללמוד אצלו את תורת ישראל על רגל אחת , אמר " מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך . " ועוד אמר : "הווי מתלמידיו של אהרון , אוהב שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה . " האסכולה שלו בהלכה , שנתקבלה ברבות הימים על העם כולו , קרויה " בית הילל . " להילל נתייחסה הקביעה של שבע "מידות " ( כללים , ( שהתורה נדרשת בהן ( כגון : • קל וחומר , גזירה שווה ) ועל פיהן ניתן להסיק מדברי התורה דינים חדשים . קבע תקנות מעשיות שונות , כגון תקנת פרוזבול ( שטר המונע ביטול חובות כספיות בשנת השמיטה , ( שאיפשרה אשראי לזמן ממושך . היו מכנים אותו "הזקן , " על היותו נכבד וחבר בסנהדרין , או "הבבלי " על שם ארץ מוצאו . הילל היה נערץ על בני דורו ועל הדורות הבאים , עד שאמרו כי ראוי היה שתשרה עליו השכינה . לפי המסורת חי הילל מאה ועשרים שנה כמשה . מ י שנה חי בבבל , מ י שנה שימש חכמים _בארץ ישראל , ומ י שנה...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור