בעלשם

אדם שעושה ניסים על ידי הזכרה וצירוף של שמות קדושים , ובייחוד ריפוי חולים . "בעל שם " כבר נודע במאה הי"א באשכנז . היה זה הפייטן ר י בנימין בן זרח שזכה לכינוי זה על שום שהשתמש בפיוטיו בצירופי שמות ואזכרות . ברם רק במאה הט " ו משנתפשטה הקבלה המעשית נתרבו בעלי שם . בעזרת קמיעות , צירופי שמות של הבורא ושל "המלאכים , סגולות ולחשים היו מרפאים חולים , מגרשים שדים , רוחות , "דיבוקים וכיוצא באלה . מהם שנתפרסמו הרבה ורבים נהרו אליהם לבקש את עזרתם . היו כאלה שנדדו ממקום למקום .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור