מקום לקבורת מתים . נקרא גם "בית עולם" ( קהלת יב , ה ) ובארמית "בית עלמין , " "בית מועד לכל חי " ( איוב ל , כג ) ובלשון סגי נהור "בית החיים . " בתקופת המקרא והמשנה היו שקברו בקברות משפחה כדוגמת מערת המכפלה , קברות המלכים ומערות בית שערים . אלה וכיוצא בהם נשתמרו עד ימינו , בהיותם מערות או כוכים החצובים בסלע . שיטה אחרת , הנהוגה עד היום , היא לקבור את המת בשדה ולהניח ציון על גבי כל קבר . הלכות נקבעו לגבי בית הקברות . מרחיקים אותו לפחות חמישים אמה מן העיר , הן מטעמים היגייניים והן כזכר לימי קדם , שנתרחקו ממקום "טומאה , כי בית הקברות מטמא . השגת שטח לבית עלמין היתה קשה בייחוד בגולה . היו מקומות שבבית קברות אחד שימש כמה ערים . מחוסר מקום יש שהיו מניחים מת אחד על גבי משנהו כשמחיצת עפר שגובהה חצי מטר חוצצת ביניהם . במדינת ישראל הוקמו בתי קברות מיוחדים לחללי צה"ל . מינהגים שונים התפשטו בעדות השונות לגבי פקידת הקברים . עולים לקבר ביום הזיכרון לנפטר , ויש שעולים בתשעה באב , בערב ראש חודש ניסן ובערב ראש חודש אלול , בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים . בעת צרה ובימים שגזרו תעניות על הציבור היו נוהגי...
אל הספר