אגריפס הראשון

10 לפני סה " נ44- לסה " נ . כנו של אריקטובלוס ונכדם של "הורדוס ומרים החשמונאית . שלא כשאר בני משפחתו מצד סבו , ביקש להיות מנהיג לאומי לעמו . מבחינה זו יש לראותו כמלך הלאומי האחרון בישראל . הודות לקשריו ברומא , שבה התחנך בילדותו ובנעוריו , הומלך בשנת 37 לסה " נ על נחלותיהם של פיליפוס והורדוס אנטיפס , בני הורדוס , מושלי הגליל ועבר הירדן . כעבור ארבע שנים , בשנת , 41 הומלך גם על נחלתו של ארכילאוס , אף הוא בנו של הורדוס , שמשל ביהודה , באדום ובשומרון . ארץ ישראל כולה , לרבות עבר הירדן המזרחי , היתה שוב תחת שילטון מלך יהודי . למרות שקיבל את השילטון מידי הרומאים לא נתרפס בפניהם ונהג כבוד בדיני התורה והקפיד לקיימם . אגריפס נתחבב מאד במעשיו על העם , ומסופר במשנה ( מסכת סוטה ז , ח ) שאף הגדיל לעשות וקרא בתורה בהיותו עומד אף שהמלך רשאי היה לקרוא בה כשהוא יושב . אגריפס חיזק את ביצורי ירושלים מצד צפון ב " חומה השלישית" והידק את קשריו עם הנסיכים של סוריה ואסיה הקטנה שסלדו כמוהו מן התלות ברומא . הרומאים החלו לחשוש מפניו ואילצוהו להפסיק את חיזוק החומה ואת פעילותו המדינית , וככל הנראה הם שגרמו את מותו...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור