ג . חובות הקהילה חובותיה הכבדים של הקהילה האשכנזית לנושים מוסלמים הביאו אותה לפשיטת רגל בראשית המאה הי"ח ולהסתלקות האשכנזים מירושלים למשך שנים רבות . " חצר האשכנזים , " שהייתה חלק מהשכונה היהודית בעיר , לא זו בלבד שנתרוקנה מיושביה , אלא אף הלכה ונהרסה במרוצת הדורות שחלפו . כמאה שנה לאחר מכן החלו מופיעים בירושלים גלי עלייה חדשים של יהודים מתלמידי ה"חתם סופר" ומתלמידי הגאון ר' אליהו מווילנה ( הגר"א , ( שהגיעו בחסות הסכמי הקפיטולציות בין האימפריה העות'מאנית לבין אוסטריה ורוסיה . אשכנזים אלה , שבמראם , בלבושם , ובשפתם הזכירו לתושבי ירושלים את בעלי החוב האשכנזים שנעלמו מן הנוף האנושי במאה שחלפה , עוררו תקוות לגבייה מחודשת של החובות הישנים . את הסירוב המוחלט לראות עצמם כאחראים לחוב נימקו בכך שהלווים עברו , כמובן , מן העולם , וכי אין בינם כל קשר או זיקה . יתרה מכך , הוסיפו לטעון , מאז עלייתם לירושלים הם פעלו לפיתוחה של העיר , שבה הקימו מבנים שונים מבלי שלוו מאומה מתושבי העיר המוסלמים . משאישרו השלטונות לעדה האשכנזית לשוב ולקבל לידיה את נכסיה הנטושים ומשהחלו לעסוק בשיפוץ " חצר האשכנזים , " שבו...
אל הספר