ד . תרומות החמרת מצבה הכלכלי של הקהילה היהודית בירושלים נתנה אותותיה בעיקר לקראת סוף המאה . ההלוואות הגדולות שצוינו בפרק הקודם , היו ביטוי אחד לכך,- התרומות לכיסוין היו ביטוי אחר . בתנאים קשים אלה התגלתה תופעה נוספת בחיי היהודים : ערבות זה לזה לא רק בתחומה של עיר אחת וקהילה אחת , אלא גם בין קהילות ישראל המרוחקות זו מזו מרחק גיאוגרפי רב . רבה של קהילת איסתנבול הבירה העביר לירושלים סכום כסף גדול באמצעות שטר חוב שהיה ברשותו , לחובת הקאדי של העיר אל מדינה שבחצי האי ערב . משנפרע החוב לידיהם של הסוחרים המחזיקים בשטר , חולק הכסף בין "עניי היהודים המסתופפים בירושלים הנאצלה , " ועדות על כך נמסרה לא רק על ידי היהודים הנוגעים בדבר , אלא אף על ידי ראש הגילדה של הסוחרים ( תעודה מס' . ( 31 דרך אחרת , שאת אותותיה הראשונים אנו רואים בסוף המאה , היתה העברת תרומות במזומן לירושלים על ידי שליחים מקהילות רחוקות ( שנודעו מאוחר יותר כ"שליחים דרבנן , " שד"רים . ( משהגיע השליח מצפוךאפריקה , ואולי דווקא ממרוקו , הוא מסר לראשי הקהילה היהודית את "כל כספי הצדקה אשר הביא בעבורם מן המערב , " ואף קיבל מידיהם במעמד הק...
אל הספר