ה. שירים

231׀ שאלות בסִפרות׀ רק ארבע מילים אורכה . אבל התנועה שהיא מחווה היא קוסמית, נרחבת . הפרח הנפתח ב"ענף" של השיר הזה הוא פרח האינסוף . ריוקאן משאיר סביב השיר — מלפניו ומאחוריו — ריק גדול . רק רחש הרוחות הגדולות נשמע . השתיקה בשיר הזה חשובה בדיוק כמו האמירה שבו . ריימונד קארבר ליד קלמאת' ( תרגום ד"ב ) אָנוּ עוֹמְדִים סְבִיב תּוֹף הַנֵּפְט הַבּוֹעֵר וְאָנוּ מְחַמְּמִים אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת יָדֵינוּ אֶת פָּנֵינוּ, בְּחוּמוֹ הַטָּהוֹר הַלּוֹחֵךְ . אָנוּ מַגְבִּיהִים כּוֹסוֹת קָפֶה מַעֲלוֹת-אֵד אֶל שְׂפָתֵינוּ וְאָנוּ שׁוֹתִים אוֹתָן בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִים . אֲבָל סַלְמוֹן אֲנַחְנוּ דָגִים . וְעַתָּה אָנוּ רוֹקְעִים בְּרַגְלֵינוּ עַל הַשֶּׁלֶג וְעַל הַסְּלָעִים וְנָעִים בְּמַּעֲלֵה הַנָּהָר, אַט-אַט, מְלֵאִים אַהֲבָה, אֶל עֵבֶר הָאֲגַמִּים הַשְּׁקֵטִים . השיר מתאר קבוצת גברים מתחממים . הם דייגי סלמון הנחים בקור קודם שימשיכו אל האגם . אבל השיר רואה פתאום איך הדייגים והדגים הם היינו הך, איך התגודדות הדייגים נדמית מאוד ללהקת דגים . ואז, במילים 28 ההבדל בין דייג לדג נעלם, והדייגים "אבל סלמון אנחנו",...  אל הספר
מוסד ביאליק