06׀ שאלות בסִפרות׀ זַלְזַל" ממשיג אדם במונחים של עץ, או "צַמֶּרֶת גְּשׁוּמָת עַפְעַפַּיִם" של אלתרמן מערבב בין דמעות, עיניים, גשם ועלווה . אבל אפשר ללכת צעד אחד "אחורה" ולשאול מ ד ו ע תחומי חשיבה מתנגשים או נוגעים בכלל בתחומי חשיבה זרים להם ? עקרון התהוות הגומלין יכול להסביר את ע צ ם המחשבה המטפורית . מטפורה היא מקרה פרטי, תודעתי-לשוני, של עקרון התהוות הגומלין . היא נולדת מעצם העובדה שהתודעה יכולה להגיע רחוק מאוד, אל אזורים שונים ואל מהויות שונות, ומתערבבת בהם, מאירה אותם באורה, או 38 עץ — וכל דבר בעולם — הוא דבר זר וחידתי כל משקפת אותם כמראָה . כך, אם רק נתבונן במרכיביו ובתולדותיו ובזיקתו אלינו, עד שכמעט אי אפשר לדבר עליו ללא מטפורה בלי לעשות לו עוול . מי שיראה את השמש שבכל עץ ואת הצל, כלומר את ההקלה שהעץ מעניק, לא יוכל שלא לומר עליו משהו מעבר ללקסיקון הבוטני ה"יבש" . בשיר של ביאליק יש הבנה של התהוות האדם כמו עץ . הבנה זו היא מקור השימוש הלשוני במטפורה, ולכן המטפורה היא ביטוי של מצב נפשי, לא קישוט מילולי . שירה גרועה ( ובכלל זה שירה "עשויה היטב" אך גרועה ) היא שירה שהמטפוריקה שלה היא ...
אל הספר