ד. אז מאז עד לא ארקים

פיוט ד 361 לצד אותן מסורות 'קונבנציונליות', בולטות כאן שתי מסורות חריגות . האחת מציינת את 'מִיכָאֵל הַשַּׂר' שקדם לכל מלאך אחר, ומן ההקשר משתמע שקדם לבריאת העולם בכלל ( 5 ) : אָז מֵאָז עַד לֹא טִפְסָר / יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר בקביעה זו אפשר לראות הד למסורת קדומה בדבר התפקיד שניתן למלאך מיכאל במעשה הבריאה : הפקדתו על השבועה שבה נתלה הרקיע ועליה עומד העולם למן ראשית הבריאה ואילך ( חנוך האתיופי סט, טו – כו [ עמ' סד – סה ] ) . 47 המסורת השנייה מופיעה במחרוזת שלאחר מכן ( 6 ) : אָז מֵאָז עַד לֹא כְּתָב / לָקַח קוּלְמוֹס לְמִכְתָּב הדברים נראים מיוסדים על אזכורם של 'הכתב והמכתב' ברשימת עשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ( משנה, אבות ה, ו ) . נראה כי מחבר הפיוט גרס כי 'המכתב' הוא העט שבו נחרתו הלוחות, מסורת ארצישראלית קדומה המשתקפת, כפי שהראה שאול ליברמן, בטור אחד מתוך פיוט שייסד יניי על לשון המשנה הנזכרת : 'דַּעַץ כְּתָב, עֵיט מִכְתַּב הַלּוּחוֹת' . 48 על פי פיוטנו, עוד קודם לבריאה התקין האל אותו עט מופלא, 'מִכְתַּב אֱלֹהִים' ( שמות לב, טז ) . זוהי מסורת ייחודית למדי, הקשורה אולי לתיאור...  אל הספר