27 יש לה חברים . אחת מהן היא חברה הכי טובה שלה, ובכל זאת היא מרגישה מתוחה ולא מאושרת . היא מאמינה שכך נולדה, סובלת ולחוצה . חשה שאיש אינו מבין אותה, שאין מי שתומך בה פרט לאביה . לעיתים הוא נשאר בודד במערכה מול כל האנשים שנוזפים בו על שהוא מפנק אותה יותר מדי . והיא, על אף שהיא נהנית מכך שאביה מפנק אותה, חשה אשֵמה, חושבת שלא מגיע לה, כמו שאומרים כל האנשים סביבה . איך זה שמשהו בה פגום, ואבא למרות זאת כל כך אוהב אותה . מצבה של האם הולך ומחריף, ולכן לעיתים קרובות היא מאושפזת בבית החולים שאותו רחל מכירה היטב . בתום הלימודים היא נוסעת לשם לבדה באוטובוס . היא אוהבת לחלום בדרך, אוהבת את מראה שדרת האיקליפטוס שנשקף מבעד לחלון . המטפלת סוזי שתומת העין ממשיכה לבוא לביתם מדי יום, וכשחברים מהכיתה באים לבקרה היא מתביישת . חוששת פן יחשבו שסוזי המכוערת היא אימא שלה . אימא היא אישה יפה, מפאת מחלתה בטנה התמלאה בנוזלים ותפחה מאוד . היא מזמינה הרבה חברים, במיוחד בזמן שאימא נמצאת בבית החולים . היא מתירה להם לעשות כחפצם, כי בבית אין איש מלבדם, ואבא הרי מרשה לה הכול . שכנה מהקומה מעל צועקת, "איך את לא מתביישת ...
אל הספר