גנבת בגן

22 הזאת . בלילה היא נרדמת בשלווה וישנה היטב . כבר התרגלה לכך שיש לה סודות שמורים מפני אחרים . למוחרת אחרי הצוהריים, צרחות ! צורחים עליה, בעיקר אימא . גילו את הצבעים שהחביאה בתיבה . אבא לוקח אותה לחדר האמבטיה, ושם מכה אותה על הישבן . מעולם לא צעק או הכה אותה . זו הפעם הראשונה וגם האחרונה . לא זכור לה שהכה אותה פעם נוספת בחייה . כנראה, הגיע לה, משום שהיא גנבת . ילדה בת חמש, וכבר גנבת . פושעת, רעה . זה מה שהיא . כמה אכזבה הנחילה לאימא, שתמיד רצתה לראותה כילדה הכי יפה בגן . היא זוכרת את המתח והחרדה שאחזו באימא כאשר הלבישה אותה לגן . מלבישה ומשנה, בודקת ומתקנת, העיקר שהילדה שלה תתבלט כהכי יפה בגן . ללב מתגנב סיפוק קל, על כך שהנחילה לה אכזבה . היא קצה בתחושות החרדה והמתח של אימא, שנבעו משאיפה שבתה תהיה המוצלחת ביותר .  אל הספר
אוריון הוצאה לאור