שלושה מחזורי עבודות של משה ניניו: פרגמנטים

מיתוס ופרקסיס 416 הטיפולוגיים - עמדה נוסטלגית כלפי ערים של פעם . הוא רק לוכד אד אחרון, רוח רפאים, ממראה של מגדל בודד המואר בחשכה ומכוון את דרכם של הבאים משממת המרחקים והזמנים אל מקום יישוב ומפלט עירוני . ואפילו הדימויים האסוציאטיביים הללו אינם מוארים אלא בהקשר היסטורי כללי ואף סטריאוטיפי, שכן בעיקרם הם שייכים ללילה, לחלומות, לאידיאה שאינה מתבהרת בחומר או בכוח הראציו והניסיון האמפירי . כל נ י ס י ו ן מ ג ד ל הוא מורה – דרך שאינו מעוגן בכל אלה ; מצפן לאפשרות של הארה שאינה תלויה בדבר ; רצון אידיאי שלעולם לא יתממש ולכן הוא מתגלה בדיעבד כניסיון שכשל . לדימוי מגדלי זה מִתאר אביך ונראוּת של דמות הנעלמת בעודה מופיעה, נסוגה בעודה מתקדמת, מתגלה ובו – ברגע מתפוגגת כנוכחות של סף – העדר או כהעדר ממשמש ובא, שכך או כך הוא טורד מאוד . זהו זיכרון עמום, שהשיל את גוני הצבע של העולם והותיר רק את רישומו המושגי, כרוח אביו של המְלט המופיעה באשמורת לילה ונושאת בשורה גורלית . נהרתה קולחת בצורת משפך, כמשולש קווי האור הבוקעים מיד האל ב י מ י ק ד ם ( 1794 ) של וויליאם בלייק, או כתצורת האות A - אות הראשית והטקסט, ...  אל הספר
הוצאת אסיה