406 לכה, נשלפות ומזדקרות בחזית הציור כמו טלפי חיה, טוטמים מזן ירוד או אביזרי פאנק ; כנוסח גִנדור צעקני של נערות פרברים ; כחומרים מאגיים הנחשקים ומוקצים גם יחד בדתות השונות כביטויים של תאוות אסורות . הציפורניים, השערות והנוצות, הנדמים כעקבות של לכלוך או כהפרעת חרדה מפניו, גדלים כגרורות אובדניות, או כמחושים הנשלחים מגדולת העבר בקהילה מתבדלת . נוצות הטווס מתוות מניפה הנפרשׂת בכד המְגדל, ככלי אלכימי, ברייה מרובת עיניים, שכל מהותה גלומה במבט הרושף של האישונים בקצה הנוצות . בציורים הללו שוכנת עודפוּת המבט, הבוקעת כפראנויה מבבואות ומשברים של בבואות מנופצות, סממנים נרקיסיסטיים הכבושים במשטחי צבע שנראים כזגוגיות המשתקפות זו בזו - כמו באולם מראות, במראָה שבורה, בקליידוסקופ, בוויטראז' . הציור של שניידר מְזמן את זכרן של מכונות הקסמים מראשית ימי הטכנולוגיה, בגיבוי הניחוח הפלאי של הדחף הסימבוליסטי מן הציור של ראשית המאה שעברה : האר – נובו, רגעי הקסם והאינטימיות הכמוסים בפוביזם של מאטיס . גם דמויות הנשים החיוורות, שופעות השיער וקרות המבט של אדווארד מונק מועלות באוב, כאשר הפרוורסיה של הציור הדקדנטי מו...
אל הספר