רפי לביא: זה לא צבר, זה גרניום

230 לשתף פעולה עם אותו תקן קובע, המתרגם דימויים על פי כללים של תקשורת מילולית הנהירה לכל, כבוש בקולו של הילד ( הקול שלא נשמע כשהגננת שואלת "מה זה ? " ) , והשתיקה שלו כמוה כקיר הלבן מאותה אמירה שגורה של לביא . בשתיקתו של יויו לנוכח שאלתה של נציגת הסמכות החינוכית, חנוק גם הסירוב לדבר ובכך להישמע לציווי של הסדר הסמלי - הציווי הפאלי או הגברי הקדום, הדן את סימני השפה והתרבות לחזרתיות מתמדת והיקשית של מבעים ומשמעויות כפויים מראש ; וחנוק בה גם הסירוב לבוא בין כתליו של בית האב הלשוני והתרבותי ובכך להיות לגבר בוגר, למי שהתבגר והפך לגבר . מכיוון שהטענה להתמדת הילדותיות, לאינפנטיליות מתמשכת, שזורה גם באמירה "מאחורי הציור יש קיר לבן" - הרי שברגע חזרתו של יויו מהגן נפתח גם אפוס ההתכחשות ארוכת השנים של לביא לכל ביטוי פרשני לעבודותיו . 5 התעקשותו הנחרצת, לאורך שנים, להזים כל קריאה נושאית של עבודותיו, תרמה למיסודה של הקריאה הפורמליסטית, שנעשתה קאנונית לאחר שזוהתה ונוסחה על – ידי שרה בריטברג בקטלוג התערוכה המקיפה שאצרה ללביא ב – 1980 במוזיאון תל – אביב לאמנות . 6 פרשנות זו היתה לימים לנקודת המשען של "ד...  אל הספר
הוצאת אסיה