אבנר (ג'יימס) בן–גל, אוהד מרומי: אביבית, או תריסי הפלסטיק הפתוחים למחצה

166 קראוס ) . 3 אך בא ב י ב י ת , תריסי הפלסטיק התעשייתיים לא רק פותחים אלא גם סוגרים את החלל למחצה, שכן הפְּנים – חוץ הזה נמשך באמצעותם אל הפְּנים . בתוך ה"שדה המורחב", תריסי הפלסטיק הסגורים למחצה תוחמים חדר נוסף, שמסתגר ומפנה עורף לחוקים של אותו שדה . א ב י ב י ת היא פינה שנבצעה בשרירותיות מתוך החלל הפיזי של המוזיאון . החדר הזה - מעין "בית בובות" ( סטרינדברג ) , או גרסה לציור הפינות האינטימיות של אמני קבוצת ה"נאבּי" - נפתח אל שדה האמנות תוך הפניית עורף אליו . גם העולם וגם הרפלקציה הביקורתית עליו נתפסים כאן מתוך "תחושת גב", מתוך אינטואיציה פנימית הכרוכה בידיעה של סיטואציות אחרות . בחללה של א ב י ב י ת פזורים שרבוטים וחפצים, כעין סיסמוגרפיה של חום ותום בחדר ילדות מאולתר . לתוכו נקלט לונה – פארק על מסך טלוויזיה שחור – לבן - וממנו מופצים לשאר חלל התצוגה עוד צעצועים גדולים דמויי "חרגולים" של מרומי, ועוד "פינות משחקים" ו"פינות חי" של בן – גל . הפריטים של בן – גל פרושׂים בחלל בתפזורת, כעלילה שאי – אפשר לעקוב אחר ההיגיון של השתלשלותה . ככל שיותר ויותר קטעי עולם כאלה מצטרפים לעלילה כלשהי הנרק...  אל הספר
הוצאת אסיה