216 פרק חמישי די אלוג עם תלמידה באמצעות פוטותרפיה רות הייתה תלמידה שהגיעה אלינו באמצע כיתה ז' . אמה נפצעה בתאונת דרכים כשרות הייתה בתחילת בית הספר היסודי ולאחר שנה נפטרה . האב סיפר לי כי רות הייתה קשורה מאוד לאם, ליוותה אותה בצמידות עד למותה ומעולם לא התאוששה מהטראומה שחוותה . רות הייתה תלמידה טובה, אך נראתה אפתית מבחינה חברתית . היא לא עשתה שום ניסיון להתקרב לתלמידים שהתעניינו בה, ונשארה מנומסת, שקטה ומרוחקת . היא סירבה לצאת לטיולים שנתיים ולכל פעילות חברתית, וביקשה לקחת חלק אך ורק בפעילות לימודית . בהפסקות ישבה בדרך כלל בכיסאה, נמנעת מאינטראקציה עם תלמידים אחרים . עם המורים יצרה קשר ענייני בלבד . התאמצתי ליצור איתה קשר . היא הגיעה לחדרי כשהזמנתי אותה, הייתה מנומסת, ענתה קצרות על שאלותיי ולא אפשרה לי לקיים איתה שיחה של ממש . נראה היה כאילו המפגשים איתי מעוררים בה מבוכה ואי-נוחות . כשהשכבה התחילה בהכנת עבודות השורשים, רות אמרה למורתה, בנחרצות לא אופיינית, שהיא לא מתכוונת להכין את העבודה . כל ניסיונותיה של המורה להבין מה עמד ביסוד הסירוב עלו על שרטון . רות פשוט סירבה להכין את העבודה וסי...
אל הספר