"יקום מחנות הריכוז" ביצירתו של ק.צטניק

356 איריס מילנר על רקע ההתייחסות המוגבלת למדי לשואה בספרות העברית בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים של המאה העשרים בולטת יצירתו של די-נור הן בעצם ההתמודדות עם האירועים ההיסטוריים הן באופי ההתמודדות, הישיר והבוטה . יצירות ספרות שנכתבו בעברית באותה עת עסקו כמעט אך ורק בתגובות של היישוב על השואה וביחסים המורכבים בין הניצולים לחברה הישראלית, ואילו יצירתו של די-נור הציגה תמונה ריאליסטית של עולם ההשמדה כמרחב סגור המתוחם בגדרות התיל החשמליות של "יקום מחנות 4 בתור שכזו היא משקפת את נקודת הריכוז" ומנותק מהקשרים חיצוניים . 5 התצפית החווייתית של הקורבנות שנכלאו בגבולותיו של עולם זה . די-נור הגדיר את מכלול יצירתו כשחזור של "קורות משפחה יהודית במאה העשרים" . מתוך המכלול, שלושת הרומנים הראשונים, שמאמר זה עוסק בהם, מושתתים בעיקרם על עובדות היסטוריות אך אינם כתובים כמסמכים תיעודיים אלא במתכונת ספרותית מוקפדת : הם מסופרים בקולו של דובר חיצוני, הנהנה מגישה חופשית למחשבות ולרגשות האינטימיים ביותר 6 ומציגים עלילות מוגדרות וליניאריות המובילות לסיגורים של הגיבורים, פואטיים חד-משמעיים . מעמדן של היצירות כטקסט...  אל הספר