רוח רפאים במשכן הצדק : מוות ולשון המשפט 207 8 שמשודר שוב ושוב ובכל זאת נותר בלתי נתפס, סמל לגרעין זיכרון קולקטיבי לא עולה על הדעת . בדעתי לבחון כאן את משמעותו של גרעין מוחשי מסתורי זה . 9 וראה את מי היה עד זה ? הוא היה סופר, שנודע בשם הבדוי קצטניק ( ק . צטניק ) עצמו כשליח המתים, כנושא חובה היסטורית שעליו לשמר ולהעביר לאחרים . הכינוי ק . צטניק שימש בלשון הדיבור במשמעות כללית של אסיר מחנה ריכוז, שאינו מזוהה בשמו אלא במספר שהנאצים הטביעו על זרועו . "עליי להמשיך בשם זה" אמר ק . צטניק בעדותו במשפט אייכמן "כל עוד שהעולם לא יתעורר 10 אחרי צליבת העם . . . כשם שהאנושות התעוררה אחרי צליבת אדם אחד . " לפני משפט אייכמן פרסם ק . צטניק ספרים אחדים שתורגמו לשפות רבות וזכו לתהודה משני עברי האוקיאנוס . הספרים פורסמו כסדרת כרכים שהמחבר קרא להם "כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים" . השם ק . צטניק נבחר בצורה כמעט אוטומטית . המחבר החל לכתוב מיד לאחר שחרורו מאושוויץ בבית חולים צבאי בריטי באיטליה . הוא ביקש מן החייל הארץ-ישראלי שטיפל בו עט ונייר ואמר כי נשבע למתים לשמש להם קול ולתעד את סיפורם ; מאחר שחש שימ...
אל הספר