114 יובל נבו מתפתחים עוד ועוד, אך היכולות הבסיסיות שמודדת האינטליגנציה כנראה נשארות יציבות באופן יחסי . לאור זאת, לרוב מנסים למדוד אינטליגנציה לאחר שהתייצבה יחסית, בגילאי 8 - 10 . יש ניסיונות למדוד אינטליגנציה כבר בגיל הרך : אייזנק, למשל, ביצע שורה של מחקרים כדי לנסות ולזהות תכונות מולדות כבר בקרב פעוטות, כמו מהירות עיבוד, שעשויות להיות הבסיס למובן הביולוגי של האינטליגנציה . קיימים מחקרים נוספים הבוחנים כישורים שונים של תינוקות, כמו מהירות עיבוד המידע, או פעילות מוחית, שאותה אפשר למדוד כבר בקרב פעוטות, אך מחקר זה עדיין בתחילת דרכו . האינטליגנציה, כאמור, היא מושג בעייתי, אך שימושי . היא מנבאת במידת מה הצלחה אקדמית, ובפרט את היכולת ללמוד ביעילות מידע חדש . היא אינה מבטיחה הצלחה כזו, ויש עוד גורמים רגשיים, ערכיים וקוגניטיביים אחרים המשפיעים על כך . המחקר כיום עוסק במידה נרחבת במדדים אחרים להצלחה אקדמית, כמו אינטליגנציה רגשית ( מושג שאתייחס אליו בהמשך ) , יכולת זיכרון הפעולה ועוד, ואף על פי כן, האינטליגנציה עדיין משמשת מדד שימושי להצלחה אקדמית . האינטליגנציה, במובן הקלאסי שלה, נמדדת דרך מב...
אל הספר