עֶשייה, עֶבודה ואתיקה 145 של המילה הזו בשפתו של הבודהה היא פשוט "עֶבודה" . בתחילת הספר הזכרתי תמונה יפה מחייו של גוטמה, בה הוא נח וצפה באביו העֶובד בשדה ( עֶמ' 35 ) . זו אותה המילה בדיוק . מן הסתם אביו של גוטמה לא עֶסק בפעֶולה מוסרית מיוחדת באותו הרגעֶ, אלא היה שקועֶ בעֶבודתו . אם כן, ההיבט הזה של החיים מקבל כאן זווית חדשה . העֶבודה היא זירה לתרגול רוחני . היא זירה לעֶיצוב התודעֶה באמצעֶות בחינת הפעֶולות, ההתנהגות והכוונה שלנו . ראשית, אפשר לעֶרוך רשימה של הפעֶולות הרגילות שמהן מורכב יום העֶבודה . למשל, בתקופה האחרונה ימי העֶבודה שלי כוללים פגישות טיפול, כתיבה עֶל מדיטציה ופסיכולוגיה, עֶריכה של טקסטים בנושאים דומים, טיפול בחשבונות, קריאת מיילים, שיחות טלפון עֶם קולגות, סידור המשרד, ולפעֶמים סידורים שונים מול הרשויות . אני כמובן גם אוכל, מכין אוכל, קונה מוצרי מזון, נוסעֶ ברכב ממקום למקום ומטפל בתחזוקת הבית . מגוון העֶבודות והפעֶולות שאנחנו עֶושים הוא עֶצום, והרשימה של כל אחד ואחת תיראה אחרת . חשוב להדגיש ש"עֶבודה" כוללת גם את התפקידים הלא-מקצועֶיים שלנו — הורים, בנים או בנות להורים, חבר...
אל הספר