124 פרק שלישי רעֶיונות מופשטים עֶד כדי כך שלעֶתים קרובות אנחנו מחמיצים את טון הדיבור ושפת הגוף . המילים מסתירות מאיתנו הרבה מידעֶ חשוב . ככל שהמוח עֶסוק יותר בהבנה של מה שקורה, הוא יכול להפנות פחות משאבים כדי להרגיש מה קורה . גם קורסים וטכניקות לקריאת שפת גוף מתעֶלמים הרבה פעֶמים מהעֶיקר . הם מתמקדים בחוקיות טכנית, למשל "אם הוא משלב ידיים סימן שהוא במגננה", אבל עֶקרונות כאלה הם עֶדיין מילוליים וקשורים לרמה הסימבולית של כללים ועֶקרונות מופשטים . מה יקרה אם במקום לחשוב עֶליהם, ננסה להרגיש ? נפנה פחות תשומת לב לרעֶיונות ומילים, ויותר תשומת לב להרגשה ולאווירה . אם משהו לא ברור, אפשר לשאול "מה עֶוד קורה כאן ? " או "מה אני מרגישה כאן ? " . מפתיעֶ כמה אפשר לקלוט בחוש כשפוחתת ההתמקדות בהבנה . כמובן, הדבר דורש הקשבה עֶמוקה יותר גם לגוף שלנו . לעֶתים קרובות אנחנו מצנזרים מסרים מסוימים שמתעֶוררים בו . למדנו לעֶשות את זה בגיל צעֶיר, כשהורים, מורים וחברים התחילו ללמד אותנו שהדיבור הוא אמצעֶי ההבעֶה המועֶדף . "תגיד במילים מה אתה מרגיש", אומרת אמא מלאה בכוונה טובה לפעֶוט, אבל ההכוונה ההורית כוללת גם ...
אל הספר