הכפיל, האלביתי והמוות 81 זכור, אתה יצרת אותי כיצור חזק ממך ; אני גבוה ממך, ואיברי חזקים ממך . לא אתפתה לצאת נגדך . אני היצור שלך, ואהיה אף עדין וצייתן כלפי אדוני ומלכי הטבעי, אם גם אתה תשחק את תפקידך, שאתה חב לי . . . זכור שאני הוא היצור שלך, אך אני דומה יותר למלאך שסרח, אשר אתה מנעת ממנו שמחה ללא עוול בכפו . . . אני הייתי טוב לב ונדיב, אומללותי עשתה אותי לאויב . עשני מאושר, ואהיה שוב טוב ( עמ' 69 ) . המפלצת מציעה לפרנקנשטיין עסקה : אתה מוכרח ליצור נקבה למעני, אשר עמה אוכל לחיות בקשרי חיבה הנחוצים לקיומי . אתה לבדך יכול לעשות זאת, ואני תובע זאת ממך כזכות, אשר לא תוכל לסרב להעניק אותה לי, מלא את חובתך כלפי, ואני אמלא את חובותיי כלפיך וכלפי כל האנושות . . . אם תיאות למלא את תנאי, אעזוב אותם ואותך בשלום ; אך אם תסרב, לא אחדל מלקצור חיים, עד שאשבע מדמם של ידידיך הנותרים ( עמ' 103 ) . היצור ממשיך ומתאר את תולדות חייו מהרגע שנוצר — סיוט וסבל מתמשך שבו אשם בוראו, פרנקנשטיין : "יוצר מקולל ! מדוע יצרת מפלצת כה נוראה, שאף אתה נפנית ממנה בשאט נפש בחלחלה ? אלוהים ברחמיו יצר את האדם יפה ונעים, בדמו...
אל הספר