פרק שלישי 50 בה דגלו מפלגות הפועלים ששלטו אז בהסתדרות הכללית . כתגובה ליחסה המפלה של הסתדרות העובדים הכללית כלפי פועלים רוויזיוניסטים, ובעקבות אי-מתן האפשרות לתנועתם להשתלב בהסתדרות הכללית ולהשפיע על דרכה ועל אופייה, הקימו ראשי התנועה הרוויזיוניסטית ב- 1934 הסתדרות עובדים משלהם – הסתדרות העובדים הלאומית . למרות התקוות הגדולות שתלו בה, ההסתדרות החדשה לא הצליחה לסחוף את המוני הפועלים בארץ לשורותיה . לא היה בכוחה להתחרות בהסתדרות הכללית, ששלטה אז ביד רמה בכל תחומי החיים בארץ – בתחומי התעסוקה, הבריאות והתרבות ובתחומים רבים אחרים . גם לאחר הקמת המדינה הסתדרות העובדים הלאומית הייתה קטנה יותר מן ההסתדרות הכללית . רוב סניפיה הוקמו בערים הגדולות, וכמעט לא היו לה סניפים בפריפריה . בתחילת שנות השישים ההערכה הייתה, שלפחות מחצית מחברי תנועת החרות היו דווקא חברי ההסתדרות הכללית, ולכן החליטו ראשיה לנסות לקבל החלטה פורמלית במוסדותיה ולהקים סיעה של תנועת החרות בתוך ההסתדרות הכללית . ההצעה לא התקבלה . רבים מחברי מוסדות התנועה התנגדו לה, ובראשם ראשי הסתדרות העובדים הלאומית, שהבינו כי הקמת סיעה של תנועת ה...
אל הספר