96. מקהלה גרעינית

למה בטהובן | 378 בתחילת 1824 , במתקפת אחווה אנושית שלא קדמה לה התגרות כלשהי, הוא שולח ברכות שנה טובה לאלמנתו השנואה של אחיו, יוהאנה הלוחמנית . האם התשיעית עושה אותו לאדם נחמד יותר ? הוא אינו נוטה לפייסנות מטבעו . הוא מסיים את הסימפוניה בפברואר . חברים מזמינים את תזמורת התיאטר אן דֶר וין, התזמורת הטובה בווינה . בטהובן מתעקש לנצח, ולעזאזל החירשות . אולי רק על האוברטורה ? אומרים חברים . לא, אומר בטהובן, על הכול . התיאטרון דוחה את ההזמנה . הם מעבירים את הקונצרט לתיאטרון קרטנרטור . הכְּרזה אומרת ש"הֶר לודוויג ואן בטהובן ישתתף בעצמו בניצוח" . מישהו בודק את התאריך ומתעצבן . 7 במאי 1824 הוא יום שישי . איש אינו מעלה יצירה חדשה ביום שישי כשכל העשירים מחוץ לעיר, צדים חזירים בבתי האחוזה שלהם . אף נסיך או דוכס לא ינכח באולם . בטהובן נראה די מרוצה . סוף כל סוף הוא יכול להציג סימפוניה בפני האנשים האמיתיים וקשי-היום של וינה . ביום שישי 7 במאי, בשבע בערב, בטהובן מגיע לקרנטנרטור . הוא לבוש מעיל ירוק מפני שאין ברשותו מעיל שחור . הוא סבור שהדבר לא יפריע לקהל פחות פורמלי . האולם מלא . מספרים כי כמה אוהבי מ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ