למה בטהובן | 188 ותיאר לעצמו כי כך התכוון מוצרט להישמע . דארט סיפר לו שמוצרט כתב את המוזיקה שלו לכלים פשוטים יותר ולגובה צליל נמוך בהרבה . תזמורות מודרניות מפספסות את הנקודה הזאת, הוא גרס . "היה בת'רסטון משהו מהודר מאוד, אבל הסגנון שחיפש התאים לצורת הנגינה שלי," החליט נוויל . "אז אחרי המלחמה התכנסנו, כמה מאיתנו, פעמיים בשבוע, לנסות דרך אחרת . " הקבוצה שלו, שהתאמנה בכנסיית סיינט-מרטין-אִין-דֶה-פילדס שבכיכר טרפלגר, התחילה בוויוולדי בארוקי ופילסה לה דרך ברחבי המוזיקה הקלאסית עד שהגיעה לבסוף לבטהובן . כמעט בכל חזרה התגלעו בין חבריה מריבות איומות . הפסנתרן כריסטופר הוֹגווּד עזב בסערה, כשאחרים סירבו לנגן בצלילים נמוכים יותר . נוויל היה משכין השלום, שחיפש פשרה בין צליל רדיקלי צורם ליופי מודרני מקובל . הוא הִנחה את הנגנים מאצל כינורו, ונדרש לו זמן לקלוט שנעשה למנצח . בתזמורת הסימפונית של לונדון, "פייר מוֹנטֶה אמר לי יום אחד, אולי תניח את הכינור בצד ותעמוד ותנצח כמו גבר ? " הוא דיווח . נוויל התחיל ללמוד אצל האיש שהעלה את בכורת פולחן האביב ויישם את העצות שלו על המוזיקה של בטהובן . המזל שיחק לו מ...
אל הספר