למה בטהובן | 160 שארית חייו היא בלגן אחד גדול . הנה תיאור מפי צרפתי שביקר אותו ב- 1809 , לואי בּארוֹ דֶה טֶרמוֹן : דומני שהיו בדירתו שני חדרים . בראשון היתה גומחה סגורה שבה ניצבה מיטתו, אבל קטנה ואפלה, כך שהוא התלבש בסלון . תארו לעצמכם את הטינופת והבלגן הגדולים ביותר שבאפשר : שלוליות על הרצפה, פסנתר כנף ישן למדי ועליו שכבה עבה של אבק נוסף על כתבי יד ותווים מודפסים . מתחת לו ( איני מגזים ) עמד סיר לילה שלא רוקנוהו . ליד הפסנתר, שולחן אגוז קטן המורגל בשפיכת הקסת פעמים רבות, עטים קרוּשי-דיו מכל מיני סוגים . . . הכיסאות כמעט כולם כורסאות נצרים, נשאו צלחות עם שאריות ארוחת הערב מאמש בצד פריטי ביגוד וכו' . גומחת השינה שלו, לדברי בֶּטינה בּרֶטאנו, היא "מזרן קש וציפוי דק, כיור על גבי שולחן עץ אורן, בגדי שינה פזורים על הארץ . " יצרן הפסנתרים ג'ון בּרוֹדווּד מגיע באוגוסט 1817 : הוצגתי בפניו בידי חברו מר ( יוזף אנטון ) בּרידי, בנקאי בווינה . הוא היה חולה כל כך אז, שולחנו החזיק בקבוקונים וצלוחיות של תרופות בכמות שלא נפלה מזו של דפי התווים שהיו עליו, ובגדיו היו מפוזרים כל כך ברחבי החדר כאילו סבל ממו...
אל הספר