נספח 1׀ 07 3 ההשוואה מסתמכת על הדנ"א, החומר התורשתי המצוי בכל אחד מתאי הגוף, הנושא את המפתח לייחודיות של כל פרט באוכלוסייה . ובמילים אחרות : אין שני בני אדם בעולם עם אותו דנ"א ( למעט חריג אחד : תאומים זהים ) . הדנ"א מורכב מארבע אבני יסוד, הנקראות בסיסים, המצטרפות זו לזו למעין סרט . מולקולת הדנ"א בנויה משני סרטים כאלה, הקשורים זה לזה ויוצרים את הסליל הכפול, המכיל את כל המידע הגנטי . לאורך הסליל, המורכב ממיליארדים של אבני בניין, יש אתרים קבועים שבהם רצף מסוים של בסיסים ( אלל ) חוזר על עצמו . בני אדם נבדלים במספר החזרות הללו . הבדיקה הפורנזית מתבטאת בזיהוי ואפיון של מספר אזורים רב-צורניים במולקולת הדנ"א . אם מזוהה מספר מספיק של אתרים כאלה בדגימה, ניתן לאשר או לשלול במידה גבוהה מאוד של ודאות האם למדגמים הנבדקים מקור משותף . תכונה חשובה מאוד של שיטת הדנ"א הפורנזית היא היכולת להגדיל את כמות הדנ"א שבדגימות הנבדקות . בטכניקה, המכונה PCR , ניתן להכפיל את כמות הדנ"א שהופקה פי מיליון ויותר, כך שגם מדגימה זעירה תתקבל כמות מספקת של דנ"א לביצוע הבדיקה . ואף על פי כן, לא בכל זירה יימצא דנ"א שניתן לבד...
אל הספר