פרשת דרייפוס, ה ראיה הפורנזית׀ 89 1 במבנה הכוחות הצרפתיים והצעה לספק חומר הדרכה לחיל תותחי השדה . המסקנה היתה אחת : מישהו מהצבא מרגל למען הגרמנים . עד מהרה, נפל החשד על דרייפוס, הקצין היהודי היחיד במטכ"ל, אף על פי שלא היו ראיות ממשיות נגדו . הואיל ולרשות הצבא לא עמדו מומחים להשוואת כתבי יד, מפקד משטרת פריז המליץ לחוקרים להתייעץ בסוגיה זו עם אלפונס ברטיון, מראשוני החוקרים הפורנזיים . ברטיון נודע בפיתוח השיטה האנתרופומטרית לזיהוי בני אדם, שנקראה על שמו : "ברטיונאז'" . היא היתה מבוססת על מדידות גופניות של חשודים : גובה, אורך הגפיים, היקף הראש, גודל האוזניים ועוד, בהנחה שהסיכוי נמוך מאוד למצוא שני אנשים שזהים בכל הפרמטרים . השיטה נקלטה בצרפת ובמשטרות רבות בעולם בסוף המאה ה- ,19 עד שהוחלפה בשימוש בהשוואת טביעות אצבע . למרות המוניטין שלו, ועל אף שהציג את עצמו ככזה, ברטיון לא היה מומחה להשוואת כתבי יד . לעומת זאת, הוא היה אנטישמי מוצהר, והיו לו דעות מוקדמות נחרצות נגד דרייפוס היהודי . בנוסף, לא היה לו ידע מתקדם במתמטיקה, שעליה לכאורה ביסס את שיטתו להשוואת כתבי יד . ולמרות כל זאת, עדותו הפתלתל...
אל הספר