הקדמה 223 מ ב ו א רבות דוּוח בעיתונות על כך שיובל אדלר לא סיים לימודי קולנוע, ושלמעשה הוא בעל דוקטורט בפילוסופיה . אדלר למד משחק, עסק באמנות וגם עשה מספר סרטים קצרים עצמאיים בארצות הברית לפני שניגש לעבוד על סרטו הארוך הראשון, בית לחם . לכן, במובנים מסוימים, מבחינת תעשיית הקולנוע הישראלית אדלר הגיע "משומקום" וצץ לו פתאום עם אחד הסרטים המצליחים והמרשימים של שנת 2013 . בית לחם הוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל ונציה, וחזר ארצה כדי לזכות בין היתר בפרסי אופיר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב יותר ובכמה פרסי פורום מבקרי הקולנוע, כולל פרס הבימוי ( בשיתוף עם קשלס ופפושדו על מי מפחד מהזאב הרע ) . המקצוענות המאפיינת את בית לחם דוחה את קטלוגו כ"סרט ביכורים" במובן הבוסרי של המושג, ומציגה במאי שמעיד כבר בסרטו הראשון כי הוא אמון על מלאכת הסטוריטלינג האודיו – ויזואלי . הסיפור של בית לחם שועט קדימה באפקטיביות דרמטית מרשימה . לכן, נוסף על הידע של אדלר בפיסול, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד, במהלך השיחה איתו קל להתרשם מהתשוקה שלו לסרטים ומהידע הנרחב שהוא מפגין גם בתחום שהחליט בסופו של דבר לעסוק בו . אדלר לימד את עצמו קולנו...
אל הספר