הקדמה 195 מ ב ו א שמוליק ( יואב דונט ) , גיבור לבנון , עובר את כל הסרט בתוך טנק מחניק וקודר . ישנו רגע שבו הוא נושא את מבטו מעלה, הטנק נפתח, והאפלה התהומית מוארת כאשר קרן אור בוהקת שוטפת את פניו . דרך הפתח השמימי נכנס לא רק אור, אלא חודרים גם הגורל, הפקודות הבלתי ניתנות לערעור, העולם החיצוני המשונה, וגם תקווה מעוותת לסוף טוב . ברגע מסוים, בזמן ששמוליק מרים את מבטו לתקרת הטנק — רקיע עולמו — נאמר לו בקשר כי יורד אליו "מלאך" . בעולם הכאוטי וההפוך של לבנון — שהוא העולם ההפוך והכאוטי של כל מלחמה — המילה "מלאך" מסמנת גופה של חייל מת . לבנון מתַקשר בדימויים כאלה . אחד הבולטים שבהם הוא הדימוי של שמן נוזל המשתלב לעתים אף בשקדי מרק . יש גם נוצות של תרנגולות, עשן ופיח . מי שמכיר את היצירה המוקדמת של מעוז, יודע כי המוטיב של "תערובת חומרים מטרידה" מופיע גם בסרטו התיעודי – ניסיוני טנגו לליקוי חמה , העוסק באוהד נהרין . יש הקבלה וקשר בין הדימויים הקולנועיים של טנגו לליקוי חמה ( שלולית של ביצים, דם, נוצות וחלב ) לבין אלה של לבנון , והצפייה בשני הסרטים מטעינה את הדימויים הללו במשמעויות נוספות . נראה כי ...
אל הספר