פרינסס

הקדמה 153 מ ב ו א [ מ א ת ש נ י ק י נ י ס ו ] אחד ההיבטים היותר מרתקים של הקולנוע בעיני הוא היכולת שלו לנסח את הדברים שאינם ניתנים לניסוח . פרינסס , סרט הביכורים של טלי שלום עזר, הוא מבחינתי מהסרטים הבודדים שמצליחים לעשות זאת בצורה כמעט מוחלטת . זהו סרט שמנסח בסאונדים ובדימויים דברים שאי – אפשר לנסח במילים, בין שאלו רגשות, ניואנסים תודעתיים ואפילו חוויות טראומטיות . הוא גם סרט שמנסה לגעת בתודעה עצמה, ובמשהו שהוא אפילו מעבר לתודעה — מעין עולם מקביל . סרט שהגדוּלה שלו היא לא רק האנושיות והעדינות שבהן הוא ניגש לטפל בנושאים כואבים ומורכבים, אלא גם חוסר ההתרפקות על הנושאים הללו . הצפייה בסרט כמו פרינסס הייתה עבורי מטלטלת, מתעתעת, מרתיעה ומושכת כאחת — ההצלחה שלו טמונה ביכולתו הנדירה לתפוס התהוות ושינוי של התודעה והרגש האנושיים ולהנכיח אותם במציאות הפיזית והממשית, כל זאת מבלי ששלום עזר נרתעת מערפול מוחלט של הסיטואציות המוצגות בו, וטשטוש הגבול בין המדומה לממשי . פרינסס היה ההפתעה הגדולה של פסטיבל הקולנוע בירושלים — את פרס הסרט העלילתי הוא חלק עם גט : המשפט של ויויאן אמסלם , ונוסף על כך קטף שם ...  אל הספר