הקדמה 11 להפך . הבחירה אישית וסובייקטיבית בתכלית, ומקורה באמונה שלי שסרטים אלה שווים דיון מעמיק, ושאפשר לבחון באמצעותם בצורה מעניינת את הזהויות שלנו ומאפייני הקולנוע שלנו . כמו כן, כמו בספר הקודם, גם כאן החלוקה לפרקים נעשתה לצורכי נוחות, סדר ועיצוב . הסרטים שמופיעים בפרק "מרד" עוררו בי תחושה שמקומם שם, אך הם לא בהכרח מהווים דיון בנושא המרד כנושא מרכזי, וסרטים אחרים מפרקים אחרים אולי יכלו גם הם להיכלל תחת הכותרת ההיא . וכך גם בנוגע לכותרות הפרקים האחרים . עם זאת, מילים כמו "מרד", "הסגר" ו"גווייה" אכן נותנות ביטוי פיוטי לכיוון הכללי שהספר מכוון אליו, והוא הצמיחה של קולנוע אפל, קודר, אלים, זועם ומטריד . למרות שבמפגשים שערכנו היוצרים לא התבטאו באלימות ובזעם אלא דווקא בנעימות וקבלה, הסרטים הישראלים החדשים שיצרו דנים בצורה ישירה וכואבת באלימות החברתית והפוליטית שפוקדת את האזור . אם ניכר מאפיין בולט בקולנוע המקומי בשנים האחרונות הרי הוא הצפה של סרטים החושפים את האלימות הישראלית הפנימית . אלימות מגדרית, חברתית, פוליטית ואחרת . במהלך כתיבת הדוקטורט תהיתי על התופעה הזאת וניסיתי לפתח את מחשבותי ל...
אל הספר