אחרית דבר מאת פרופ' גליה פת–שמיר

אחרית דבר 240 כפי שמגלה לנו שרפשטיין בספרו זה, כוחם של העתיד המבטיח וההווה רב – ההשפעה של מדינה שגורדי השחקים מרקיעים בה כפטריות אחר הגשם, שהתיעוש בה מתפתח בהיקפים חסרי תקדים והצמיחה הכלכלית בה היא המואצת בעולם, טמון בהיסטוריה ובמסורת מפוארות . נקודת מבט כזאת הולמת מאוד את התפיסה ההגותית הסינית, שתמיד מניחה את האוטופיה שלה "מאחור" ; כאשר המורה הראשון, קונפוציוס ( מאה שישית לפנה"ס ) , מתייחס לימי הקיסרים האגדיים — יָאוֹ ושוּן ( Yao and Shun , אלף שלישי לפנה"ס ) — כימי תור הזהב של שלמוּת חברתית והרמוניה פוליטית, תרבותית וקוסמית, ולגדולתם הנשגבת כגדולת השמים, הוא למעשה מרמז שהשלמוּת בת – השגה היא, כאן ועכשיו . אם השיג אותה העולם האנושי פעם אחת בהיסטוריה, ודאי נוכל להשיגה שוב, אם רק נעשה את המאמץ הדרוש . מה שקונפוציוס מנחיל לעולם הסיני הוא אמון באדם ואופטימיות בדבר יכולותיו, מאפיין שמלווה את סין גם בתקופות שאפשר לבקר בהן את רמת המוסר הסיני . סין של רוח סין היא סין של מסורת חיה ועבר שלא נמחה בפשטות, כפי שהצהיר המחבר בפתח הספר לפני חמישים שנה . רק בן – עמי שרפשטיין היה יכול להכריע כך בשנת 19...  אל הספר