פילוסופים : דפוסי – לשון ומחשבה 223 כלום ידיעה זו מוליכה בהכרח למעשים הנכונים ? במחשבה הסינית, התורה של אחדות הדעת והמעש קשורה בוָאנְג יָאנְג – מִינְג, הידוע גם בשם וָאנְג שוֹאוּ – רֶ׳ן ( 1472 - 1529 ) . וָאנְג היה מלומד, רפורמטור ומצביא מוצלח . תורתו הייתה מחאה נגד החיצוניות והקטנוניות המהותית שראה בחיים הרשמיים . כך אמר : "הסיבה שהעולם אינו מסודר היא שהכתיבה השטחית נמצאת בקו עלייה, והעשייה הממשית בקו ירידה . בני אדם מעלים דעות משלהם ומעריכים את החדש והמוזר, כדי להוליך שולל את פשוטי העם ולקנות תהילה לעצמם . אין הם אלא מבלבלים את בינתם של בני האדם ומקהים את חושיהם, ואנשים משקיעים אפוא הרבה מזמנם וממרצם כדי להתחרות בכתיבה שגרתית ובחיבורים מסולסלים כדי לזכות בתהילה ; שוב אין הם זוכרים כי יש מעשים כגון כיבוד היְסוד, הוקרת האמת ושִיבה אל הפשטות והטוהרה . " מילים אלו כוונו לדוקטרינות ולאסכולה של ג׳וּ שִׂי, שזה מכבר נעשו רשמיות . ואנג דחה את "חקירת הדברים" של ג׳וּ, שפירושה לא מדע אמפירי אלא ניתוח מוסרי שנעשה שגרה . לעיתים קרובות מדי הביא ניתוח זה לאותה מסקנה, המסקנה הטבעית ביותר למנגנון הרשמ...
אל הספר