ההתקפה הניאו–קונפוציאנית על הבודהיזם

פילוסופים : דפוסי – לשון ומחשבה 221 של החכם , וכבר נמשכו אליה וטבעו בה עם הבודהיסטים . הם רואים בבודהיזם את הדרך הגדולה . עקב כך התפשטה ההמוניוּת שלו בכל רחבי העולם, עד שטובים ורעים, נבונים וסכלים, גברים ונשים ומשרתים הורגלו כולם להאמין בו . . . בטרם יבינו את נפשו של החכם, כבר הגיעו לכלל מסקנה שהתגלות רוחו בעובדות היסטוריות איננה טעונה חקירה ; ובטרם יבינו את תכליתו של אדם המעלה, כבר הגיעו לכלל מסקנה שאין אדם צריך להתמסר לביטויים המוחשיים של אותה רוח . הנה על כן לא הובנו היחסים האנושיים בבהירות, עקרון הדברים לא נתפס בבהירות, הממשל הוזנח, והמוסריות הפכה לתוהו ובוהו . תורות משונות ממלאות את האוזן . ממעל לא היו שום חוקים של הגינות למנוע את בוגדנותן . מתחת לא היה שום לימוד שתכליתו לבחון את מגרעותיהן . משך 1,500 שנה באו כל אלו מן האסכולה הבודהיסטית . " הניאו – קונפוציאנים הטיחו כנגד הבודהיסטים כי לא די שזנחו את חובותיהם כבני אדם, אלא אף ניסו לעשות את המעשה הלא אפשרי — לברוח מן העולם שבו הוסיפו להתקיים : "הבודהיזם יש בו התורה שצריך אדם לעזוב את המשפחה ואת העולם . אין אדם יכול לעזוב את המשפחה ...  אל הספר