פרק חמישי 198 של תמונות מפושטות של עצמים, כלומר סימנים תמונתיים וסמלים של אידיאות, כלומר אידיאוגרפים . "עץ" היה תמונה של עץ, "שמש" של שמש, ו״איש" של איש . בדוגמאות של אידיאוגרפים נוכל לבחור בקו האופקי הקצר שפירושו "אחד", בשני קווים מקבילים כאלה שפירושם "שניים", בסימנית שבה קו מורה כלפי מטה ופירושו "למטה", ובסימנית הדומה, ההפוכה, שפירושה "למעלה" . משמעויות נוספות נוצרות על ידי שילוב או צירוף של סימניות . שני עצים הם ״יער" . שמש מעל עץ היא ״גבוה" או ״בהיר" . שמש וירח יחדיו גם הם "בהיר" . אישה וילד יחדיו פירושם "אהבה" . שמש וקו אופקי קצר מתחתיה היא ״שחר״ . בצירופים, הקו האופקי, ה״אחד", מרמז כי הפירוש כשהוא מופיע למטה הוא ״יסוד״, ״בסיס״, ״תומכה״ או כיוצא באלה . ממילא מובן כי הסימניות שתיארנו עד כה אין פירושן תלוי בהגייתן . אין הן תלויות בהיגוי יותר מן היד המורה שאנו משתמשים בה בשלטים במשמעות "בכיוון זה", אף לא יותר ממספרים, שאותה משמעות להם באנגלית, צרפתית וגרמנית, אף לא יותר מאורות הרמזור הירוקים והאדומים שפירושם "סע" ו״עצור" . אבל הסימניות יכולות לשמש גם פונטית, לסמל מילה אחרת בעלת אותו ...
אל הספר