פרק שלישי 146 עליו לכתוב היסטוריה רשמית . הוא מצא שקשה לו לשאת את השיטות הבירוקרטיות, וניסה לשווא להתפטר מלשכת ההיסטוריה . הוא היה שותף לעבודה על כמה "רשומות אמת" . פועלו הופסק בשל דין הגליה שנגזר עליו עקב ניסיונו לסוכך על בנו מהאשמה פלילית . הוא מת זמן קצר לאחר שנשלח לגולה . חיבורו של ליוּ, "הכללות על ההיסטוריה" , שהסתיים בשנת 710 , הוא החיבור ההיסטוריוגרפי הראשון שנכתב בסין . האוטוביוגרפיה שהוא מכיל מביעה את מורת רוחו מלשכת ההיסטוריה : "בכל אשר כתבתי, ביקשתי להגשים את עקרונותי אשר טיפחתי זה מכבר, אך חברי לעבודה והפקידים הגבוהים הממונים על המלאכה רחוקים היו מכל אהדה לדבר . כל מה שכתבתי וערכתי היה המונִי ונחוּת דרגה . אף כי כשלעצמי נראה לי כאילו אני מרכין ראש ומסתגל, בכל זאת עוררתי עלי רוגז רב מצד אנשי לשכת ההיסטוריה . . . נמלאתי מורת רוח עגומה ותרעומת של בדידות . יראתי כי אם לא יהיה לי מקום לגלות בו את רגשותי ויהיה עלי לשומרם בלבבי בלי לבטאם, אהיה אלמוני אחרי מותי . לכן פרשתי, וברשות היחיד כתבתי את 'הכללות על ההיסטוריה' למען תיוודענה מחשבותי . " באופן מוחשי יותר, התלונן ליוּ שאנשים רב...
אל הספר