פרק שלישי 132 יש היסטוריונים יוונים שמטרותיהם סיניות יותר . פלוטרכוס, כמחצית האלף אחרי הירודוטוס, יש לו מטרות כאלו, אף שגם הוא אוהב סיפור מעשה נאה . מטרתו המוצהרת מוסרית, והוא מלמד מוסר על ידי ביוגרפיות המופת של אנשים טובים ורעים מטיפוסים שונים . וההיסטוריון הרומי טקיטוס אומר במילים שיכול היה לשאול אותן מסין : "אני מאמין כי עיקר תפקידה של ההיסטוריה להציל את המידות הטובות מן השכחה, ולהעמיד מול דיבורים רעים ומעשים רעים את אֵימת גינוים של דורות העתיד . . . מעטים הם שבינתם עומדת להם להבדיל טוב מרע, מועיל ממזיק ; הרוב צריכים ללמוד את הלקחים האלה מניסיונם של אחרים . " בשונה מן הסינים אין ההיסטוריונים היוונים מרבים לדבר בלשון צדקנית שגורה . הירודוטוס מוקיר את החירות כי נעים להרגיש בן חורין . במובן זה הוא אדם אנוכי . קונפוציאני ראוי, אפילו האזין לו בעניין, ודאי היה דן אותו לכף חובה או משייך את מעשיותיו לסוג ה״רֵיק" מבחינה מוסרית של סיפורי בדים . בשונה מהירודוטוס ובדומה לסינים, מעדיף תוקידידס את האמת על המשיכה . כמוהם סבר כי "מטבע הדברים" העתיד ידמה לעבר, וידיעת העבר תבהיר את העתיד . אבל הלקחים...
אל הספר