ביוגרפיות

היסטוריונים : האנשים ומוסדותיהם 109 או באויבים כגון סריסי החצר, או — בשלב מסוים — בפקידי האוצר, על ידי סירוב להקדיש להם ציונים ביוגרפיים . פחותי ערך אפשר היה למחוק מן ההיסטוריה, לפחות כיחידים . ההיסטוריון שחיבר את הביוגרפיה הרשמית של נושא מִשׂרה חשוב כלשהו, יכול היה לשאוב מכמה וכמה מקורות . לעניין הייחוס המשפחתי היו לו אילנות – היחס הרשמיים, ולעניין המִשׂרות ששימש בהן האדם והערכה של מעלותיו עמדו לרשותו הרשומות שניהלה מועצת הפקידות . מָדור אחד של אותה מועצה היה מכין סקירת התנהגות . כלשונה של היסטוריה רשמית אחת : "המזכיר ותת – המזכיר של המחלקה להערכות אופי אחראים ל . . . תיאורי התנהגות . כיוון שמת פקיד, הרי הם שולחים תיאור כזה להיסטוריונים . כאשר יש להעניק שֵם שלאחר המוות לפקיד על ידי חצר מקדש האבות, משתמשים בתיאור התנהגות זה כדי להחליט אם יאה הוא השֵם . כשרצונם לחקוק דברים על מצבה, הם מכנסים את הפקידים לדון בשאלה מה ראוי לכתוב עליה, והם מוסרים את סיכום הדיון למשפחת המת . " תיאורים מעין אלה יכלו להיכתב בידי תלמידים רוחשי כבוד . על כל פנים, ביוגרפיה רשמית לא הגיעה לכדי פירוט חוויותיו האיש...  אל הספר