החיפוש אחר השראה ואריכות ימים

פרק שני 68 או מקליש, החלו לנשום בקצב אחד עם נשמת העולם . גם נגינה יכלה להועיל וכן כל דבר שתנועתו מרשימה — סירה שחותרים בה בקצב, צמד נחשים מתגוששים, רקדן . פעם אחת הציע המצביא פֶּיי מִִין לווּ דאוֹ – דְזְה זהב ומשי אם יוכל לצייר לו תמונה . ווּ סירב לקבל את התשלום ותחת זאת ביקש את ריקוד החרב של המצביא . בשעה שרקד המצביא, יכול היה ווּ לראות את נשמת החיים שלו באה ויוצאת, ומלאכת המכחול שלו נעשתה חודרת מתמיד, והוא סיים בעוצמה מהירה, אלוהית כביכול . הדאואיזם לימד שיטות מסובכות יותר לספונטניות, והואיל והיו סבורים שהספונטניות — כוח החיים — היא ערובה לחיים ארוכים, היו אלו גם שיטות לאריכות ימים . האידיאל היה להיות — או להיעשות — סיֶין ( Xian , 仙 ) , "הררי בן – אלמוות" אגדי שהוציא את שבע מאות שנות חייו עלי אדמות, ודרך חירות גמורה התהלך על הארץ, ממעל לה או בתוכה, בחברתם של סיֶין אחרים או טובים ממנו, עד שלבסוף עלה השמימה על קרן אור שמש, גב דרקון או איזה כלי רכב בין – כוכבי אחר . הסיֶין , כך התברר, היו קלים מאין כמותם . כדי להגיע אל הקלוּת היה אדם צריך לוותר על מאכלים גסים ולחיות על המעודנים יותר כגו...  אל הספר