94 היומיום . אוכל הוא חלק חיוני של "מערך" זה, אבל אין זה מקרה שאונסק"ו סיווגה הישג זה והישגים תרבותיים אחרים כמורשת ה ב ל ת י מ ו ח ש י ת שלנו . יהיה זה אילוץ, אם כן, לייחס להכרזה זו קידום של מוצר מזון זה או אחר — כמו למשל שמן זית, או ליתר דיוק שמן זית כתית מעולה כפי שהוא נקרא עכשיו, לחיזוק מעמדו בשוק . ( השם הוא חלק מאסטרטגיה, שאת חשיבותה להגנת המוצר שנתון בסיכון תמידי לחיקוי לא נכחיש, אלא שאין לה כל משמעות בניתוח ההיסטורי . ) עם זאת, באשר לתפריט התזונה הים תיכונית, זהו בדיוק המוצר — יחד עם הפסטה, העגבנייה ושאר חבריהם — שממלא תפקיד מרכזי בדמיון הקולקטיבי . אלא ששמן זית נעשה רווח בשימוש רק ממש בעשורים האחרונים, הודות לגידול יוצא דופן בייצור וזמינות מסחרית, שצעדו יד ביד עם היוקרה המתחדשת של המוצר והתפקיד המרכזי שזכה לו בסולם הערכים של האוכל . כמו כן עמד לצדו העניין הגובר בבריאות תזונתית, שזיהתה בו — החל מאנסל קיז — מגן מפני מחלות לב וכלי דם . לשמן זית היסטוריה ארוכה, כמובן . הוא יסוד מאפיין של תרבות הים התיכון זה אלפי שנים . הטקסט העתיק ביותר בספרות העולם — ע ל י ל ו ת ג י ל ג מ ש השומר...
אל הספר