האוכל עושה את האדם

72 ב – 26 ביולי 1860 , עם השלמת הכיבוש של סיציליה ובציפייה להגעתם של כוחות גריבאלדי ליבשת, כותב קמילו קבוּר לשגריר פיימונטה בפריז : "התפוזים כבר מונחים על שולחננו והחלטנו לאכול אותם . באשר ליבשת, עדיף לחכות, כי המקרוני עדיין מתבשלים . " ב – 7 בנובמבר גריבאלדי נכנס לנאפולי, וקבוּר כותב : "המקרוני מוכנים ואנחנו עומדים לאכול אותם . " ביטויים כאלה יכלו להתפרש כהערות זדוניות ( הצפון שאוכל את הדרום ) . אבל יש לפרש אותם גם, כפי שמציע פרנקו לה צֶ'קלה, כשיקוף שאיפתה של ההנהגה הפוליטית של פיימונטה, להכשיר את תפקידה כערֵבה למכלול האינטרסים והמסורות של הכול ברגע המכריע והעדין של איחוד איטליה . למטרה זו נוקטים קבוּר והממשל שלו צעדים המכוונים אל הדמיון הקולקטיבי, בנוסף לתוכניות פוליטיות מפורשות יותר, כדי ליצור מעין "הַדְרמה" של הזהות הצפונית . במבצע כגון זה, כמו תמיד, מאכלים סימבוליים הם מכריעים . לאכול מקרוני פירושו לחלוק תרבות, להפוך את הסמל של נאפולי ( ובהרחבה, של כל ממלכת שתי הסיציליות ) לסמל של האומה . "המהפכה הלאומית", במובן של "הצפון בולע את הדרום", היא גם מהפכה בדימוי הגסטרונומי, אשר על פי ל...  אל הספר