כור ההיתוך הסיציליאני ולידתה של תעשיית הפסטה

36 כתב בערבית את ס פ ר ה מ ס ע ו ת ה מ ה נ י ם ל א ר צ ו ת ר ח ו ק ו ת המוכר גם בשם ט א בּוּ ל ה ר ו ג ' ר י א נ ה, שבו הוא מתאר ערים ומקומות סביב הים התיכון . כשהוא מגיע לכתיבה על טרָאבּיה, מקום בקרבת פלרמו, הוא מספר על קיומם של "מים נצחיים שמניעים כמה טחנות" ועל חוות חקלאיות רחבות ידיים ש"מייצרים בהן הרבה פסטה ( אטרייה ) ליצוא לקלבּריה [ השם מתייחס לכל דרום איטליה ] ולארצות מוסלמיות ונוצריות 28 נוספות", וש"אוניות מלאות בה נושאות אותה" . זוהי הפִּסקה היחידה בספר שנזכרת בו א ט ר י י ה , כלומר פסטה ארוכה יבשה . המפעלים הסיציליאניים שאל – אידריסי מתאר היו כנראה בעלי חשיבות ראויה לציון, מתקדמים בוודאי, ואין להתפלא על כך שסיציליה מופיעה שוב ושוב במאות הבאות כמרכז של תרבות הפסטה לא רק במונחי יצוא, אלא גם ביחס לצריכה מקומית . עד למאה ה – 16 יזוהו הסיציליאנים 29 בכינוי "אוכלי מקרוני", ורק לימים הוא ייוחס לנאפוליטנים . הפעילות הסיציליאנית המתועדת מהמאה ה – 12 סוללת את הדרך להתפתחותה של תעשיית הפסטה באיטליה באזורי החוף, בין נמלים ושווקים . הודות ליכולת לשמר אותה, הפסטה היבשה 30 התחרות הראשונה ל...  אל הספר