מחשבות על צלחת פסטה

20 כמה מתכונים וצורות – פסטה — אַייקונים בתוך האייקון — בולטים בין האחרים, והתקבעו כמייצגים העיקריים של המטבח הלאומי . ספגטי ברוטב עגבניות, במיוחד זרוי גבינת פרמזן מגוררת, הינו הסמל המובהק לזהות הלאומית . כך לפחות הוא נתפס מבחוץ, ואנחנו יודעים שזהויות, עוד לפני שנעשו לדבק ה"פנימי" של קהילה, ניזונות מפרספקטיבות חיצוניות, אשר מטבע הדברים מפשטות ומצמצמות . כמו בצילום — כאשר עוברים מזום קרוב לזווית רחבה ומוותרים על פרטים לטובת התמונה הכוללת . אוֹדיל רֶדוֹן ובּרונו לוֹריוּ כותבים שבעיניו של זר חף מיֶדע, המנה האיטלקית הראשית "אינה אלא צלחת 7 ספגטי ברוטב עגבניות ופרמיג'אנו מגורר . " נעמיק קצת במנה זו, אם כך . ברור שחיפוש אחר מ ק ו ר ו ת י ה הוא לגיטימי . סקרנות היא המנוע של כל התגליות . אבל בה במידה חוקי לומר למן ההתחלה, ובשימת לב לאזהרתו של מרק בלוך, שאין לנו עניין רב לגלות מיהו הראשון שהגה אותה או מיהו הראשון שטעם אותה ( גם אילו הדבר היה אפשרי בכלל ) . במקום זאת אנו מעוניינים לחקור את "התנאים הסביבתיים", כלומר המקומות או הנתיבים שאיפשרו "להעלות" את הרעיון, ששפר גורלו והגיע ה י ו ם למעמד הסי...  אל הספר
הוצאת אסיה