072׀ מלכי שנגחאי מצטנן . ביום רביעי, 25 באוגוסט 1993 , הלך לורנס כדורי לעולמו, והוא בן תשעים וארבע . שנתיים אחרי כן מת גם הוראס . הוא היה חולה במשך שנים, אבל בשנות השמונים שלו הצליח להשתתף ב"פגישת מחזור" בסן 4 שהוא עזר להצילם ובוגרי "בית פרנסיסקו של כמה מפליטי שנגחאי ספר כדורי" בשנגחאי שלמדו בו בתקופת המלחמה . יותר מ- 1,000 פליטים נכחו באירוע, ביניהם מייקל בלומנטל, שר האוצר של ארצות הברית לשעבר, שלמד אנגלית בבית הספר כדורי, ולוסי הארטוויץ', המורה הברלינאית שהוראס הכיר באונייה שהפליגה לשנגחאי וגייס אותה מיד לניהול בית הספר . הפליטים, שרבים מהם לא התראו במשך ארבעים שנה, התרועעו באולם גדול במלון שעוטר בשלטים של החנויות בגטו שנגחאי . הם ענדו תגי שמות ותמונות של עצמם כילדים . בקבלת פנים שהתקיימה בבית כנסת מקומי שייסדו פליטי שנגחאי, הם הקדישו שורה של חלונות ויטראז' להוראס, לאות תודה על שהציל אותם . באירוע השתתף גם תאודור אלכסנדר, הפליט מברלין שעבד אצל ויקטור ששון, הוסמך לרבנות בשנגחאי והתחתן בבית הספר כדורי . שלושים וחמש שנה לאחר שראה את הוראס בפעם האחרונה, הוא עלה על הדוכן . "היום אנחנו אזר...
אל הספר