אחרית דבר

נשים וגברים בצל השואה 396 "הוא לא היה יכול לעזור לנו, והוא היה מאוד מאוד מתוח" . כאן עברתי לשאלות על אִמהּ ועל התנהגותה . השאלות האלה נענו בתשובות מעורפלות באותה המידה . זה נמשך ונמשך . המשך החיטוט והחקירה נראו חסרי טעם . כיוון שנקלעתי למבוי סתום החלטתי לשנות כיוון, להניח לשאלות האלה ולחזור אליהן אחר כך . ואז שמעתי אותה אומרת : "לא הייתי עם אבא ואמא שלי כשגירשו אותנו . לא הגעתי לאושוויץ אִתם" . ניסיתי להסתיר את הפתעתי ושאלתי אותה עם מי עשתה את הדרך לשם . הפעם אמרה שגורשה עם אחותה הגדולה ועם שני ילדיה של האחות . הם גרו בקהילה אחרת, ובעלה של האחות, יהודי הונגרי, גויס לשירות העבודה במסגרת הצבא ההונגרי ( munkaszolgálat ) . ( לשירות העבודה גויסו 1 היא כ- 130,000 גברים יהודים, ומעריכים כי 30,000 - 40,000 מהם נספו ) . הסבירה כי הוריה שלחו אותה לעזור לאחותה לטפל בילדים . כשגורשה הקהילה, שולחה אִתה גם היא לאושוויץ . למרות נטייתי הטבעית התאפקתי ולא הערתי על התיאור המסולף שתיארה בתחילה אלא שאלתי : "את יכולה לתאר בפירוט את מה שקרה בזמן הנסיעה ברכבת שלקחה אותך לאושוויץ ומיד לאחר שהגיעה לשם ? " האיש...  אל הספר